גיור בגישה אחרת: "לאפשר לכמה שיותר ישראלים להתחבר ליהדות"

ישראלים רבים שואפים להתגייר ולהיות יהודים על פי ההלכה – אך רק כשליש מאלה המתחילים את תהליך הגיור ברבנות, אכן מצליחים. רשת "גיור כהלכה", מציעה תהליך נגיש וידידותי יותר – בדגש על חוויה חיובית

הוריהם עלו לארץ והם נולדו בישראל, הם גדלו כאן, הלכו לבית הספר ולצבא, וכאן נמצא כל מי שחשוב להם – המשפחה, החברים ובן או בת הזוג.

בכל יום שישי הם לא מוותרים על ארוחת ערב שבת עם המשפחה, הם יושבים סביב השולחן בליל הסדר וחוגגים את חגי ישראל האהובים. משפחותיהם הגיעו לישראל מטעמים ציוניים והם מאמינים שישראל היא הבית של העם היהודי בכלל ושלהם בפרט – אבל יום אחד, הם מגלים שמבחינת המדינה, הם בכלל לא נחשבים יהודים.

הסיטואציה הזו מוכרת למאות אלפי ישראלים שחיים בקונפליקט ורוצים לסגור מעגל לגבי הזהות היהודית אותה הם חשים כל חייהם. למרות הרצון העז והחיבור המשפחתי ליהדות, הם לא מוצאים את מקומם בתהליך הגיור הממלכתי שמובילה הרבנות, ונשארים עם התסכול ועם ההשלכות העתידיות עליהם ועל ילדיהם.

עבור אלה שלא מעוניינים לשקר בבית הדין לגיור

הרבנות הראשית הפכה מאז שנות ה-90 לגוף המגייר הרשמי היחיד במדינת ישראל, והיא מציעה הליך גיור הנחשב למורכב וקפדני, הן מבחינה ביורוקרטית והן מבחינה הלכתית. המתגיירים ובני זוגם (אפילו אם הם יהודים) נדרשים לשנן לימודי יהדות על פני תקופה ארוכה, ולחיות אורח חיים דתי מחמיר.

בגלל הדרישות הללו, ולמרות הרצון להתגייר, לא מעט אנשים מרגישים שהתהליך זר לאורח חייהם ולא תואם את השקפת עולמם. כך, למשל, מתגיירים רבים אינם מרגישים בנוח לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים, ועל אף שלרבים מהם יש זיקה חזקה למסורת היהודית, הם אינם מגדירים את עצמם כדתיים. בדיוק עבור אנשים אלה, הוקמה רשת "גיור כהלכה", שמציעה עבורם חוויית גיור אחרת.

הרבנים של "גיור כהלכה" הם רבנים אורתודוקסים מהזרם הממלכתי-ציוני. יותר מלסגור את הדלתות בפני כל מי שרוצה להיות יהודי, הם רוצים לאפשר לכמה שיותר ישראלים להתקרב ליהדות – ומקבלים אותם בזרועות פתוחות.

מסלול גיור בהתאמה אישית

"הרשת שלנו הוקמה בעיקר למען עולים יוצאי ברית המועצות וילדיהם. שם, בארצות המוצא שלהם, הם נחשבו יהודים ולא פעם סבלו מגזענות ואפליה. הם הגיעו לישראל או נולדו בה, גדלו והתחנכו בחינוך יהודי, שירתו בצבא והשתלבו בחברה הישראלית – ישראלים בעלי זהות יהודית לכל דבר. אבל אז, כשהם מגיעים לרבנות כדי להתחתן, פתאום אומרים להם שמדינת ישראל לא מכירה ביהדות שלהם", מספרת יעל בלנקי, מנהלת "גיור כהלכה".

"אצלנו מתחשבים ברקע היהודי של המתגיירים, ומבינים שלא מדובר באנשים שגילו פתאום את היהדות, אלא חיו כך כל חייהם, ועכשיו הם רוצים להיות יהודים גם מבחינה הלכתית", מוסיפה בלנקי. "אין אצלנו מסלול אחיד שכל המתגיירים חייבים לעבור, אלא מתאימים לכל מתגייר הליך גיור שמתאים לרקע שלו ולמצבו האישי.

"יש אנשים שהליך הגיור שלהם אורך כחצי שנה ויש כאלה שההליך שלהם אורך כשלושה חודשים בלבד – זה מאד תלוי בנסיבות. בנוסף, אנחנו מצפים ממי שעובר את התהליך לקיים אורח חיים יהודי- מסורתי, כמו הישראלי הממוצע, ורוב הפונים אלינו כבר עושים את זה ממילא", היא מסבירה.

מסלול מיוחד מתאים לילדים

בלנקי מספרת כי ברשת יש מסלול מיוחד שמתאים לילדים: "אנחנו מציעים לילדים תהליך גיור פשוט ומהיר. הילדים יוצאים עם חוויה מעצימה שנותנת להם הרבה שלווה וחופש מול הילדים האחרים בכיתה – בלי תחושת השונות שמלווה אותם בדרך כלל.

"ילדים שהם מתחת לגיל מצוות, 12 לבנות ו- 13 לבנים, לא חייבים במצוות על פי ההלכה, ולכן כל מה שנדרש הוא הסכמה של שני ההורים, עמידה עם ההורים בפני בית דין של שלושה דיינים וטבילה במקווה". ברשת מדגישים כי התהליך הזה מתאים במיוחד עבור ילדים מאימוץ או פונדקאות.

להרגיש סוף סוף חלק מהחברה הישראלית

"נקודת המוצא של 'גיור כהלכה' היא שעבור העולים הרבים שהגיעו מברית המועצות לשעבר, הגיור הוא סגירת מעגל חשובה – שמאפשרת להם להרגיש סוף סוף חיבור מלא ושלם לעם היהודי ולא פחות חשוב לחברה הישראלית. באמצעות התהליך שלנו, הם משלימים את מה שהיה חסר להם במקום שהוא הבית היחיד שהם רוצים ומכירים", מסכמת בלנקי.