30 שנה אחרי שנוסד, עיתון "עיניים" ממשיך להלהיב דור חדש של קוראים צעירים וסקרנים. הורים שגדלו על העיתון מספרים איך ילדיהם רצים לתיבת הדואר מדי חודש, סבים וסבתות מתרגשים לראות את נכדיהם מגלים עולמות חדשים, והילדים? פשוט לא מפסיקים לקרוא

בשיתוף "עיניים"

בעידן שבו ילדים מוצפים בתוכן אינסטנט, יש משהו קסום במיוחד ברגע שבו מגיע הביתה גיליון חדש של עיתון "עיניים".

"בכל חודש אני רצה לדואר כדי לקבל את הגיליונות", מספרת בהתלהבות דניאלה ברן סנה, בת 9 מגבעתיים. "בכל יום יש בבית הספר קריאת בוקר, ואני מביאה עיתון אחר של 'עיניים'. אני הכי אוהבת את הקומיקס ואת המדור 'שיחה בארבע עיניים' שבו אפשר להכיר ילדים מכל רחבי הארץ'".

העיתון הוותיק, שבקרוב יחגוג 30 שנה ומיועד לגיל 13-6, מקפיד על רמה גבוהה של תוכן המועבר בשפה ברורה ונגישה, ומצליח לשמור על רלוונטיות ועניין בקרב קוראיו הצעירים. בכל גיליון, הכולל 52 עמודים, משתתפים טובי הכותבים והמאיירים בישראל.

"ראיתי את הגיליונות של 'עיניים' אצל חברה", משתפת עלמא יובל, בת 9.5. "חזרתי הביתה ואמרתי לאמא שאני רוצה גם. היא אמרה שיש הרבה גיליונות בבית ושאני אקרא אותם קודם. קראתי הכל ואז קיבלתי מינוי. הייתי מאוד שמחה", היא מספרת בחיוך.

מסורת משפחתית שעוברת מדור לדור

מעניין לגלות שרבים מההורים של היום גדלו על העיתון בעצמם. "את 'עיניים' אני מכירה מילדותי", מספרת רינת, אמא של דניאלה. "אני זוכרת שיש נושאים לא סטנדרטיים וכל מיני נקודות מבט מעניינות. החלטתי לעשות מינוי גם לילדים שלי, כי לדור הצעיר של היום יש המון גירויים מבחוץ. עם העיתון מקבלים זמן קריאה, זמן משפחתי יחד, תכנים מעניינים ומעוררי מחשבה".

ולפעמים, את המסורת המשפחתית הזו מתחילים דווקא סבא או סבתא. "הכרתי את 'עיניים' בספרייה של השכונה", מספר דניאל, סבא של איילה (11.5) ואיתמר (9) ורנר טבצ'ניק, פנסיונר שפרש רק לאחרונה מעבודתו כרופא. "אהבתי מאוד את התוכן ואת הצורה שהעיתון מוגש לילדים וחשבתי שזו יכולה להיות מתנה טובה. התחושות היו נכונות".