מי שגדל בשיכון ברמלה למשפחה מרובת ילדים והיום מוביל את תחום הפמילי אופיס בישראל, מאמין שהפער בין מעמד הביניים לעשירון העליון לא נובע מיוקר המחיה או מהמשכורת החודשית – אלא בעיקר מחוסר ידע פיננסי. ראיון עם ראובן טיטואני
בשיתוף תלפיות
בשנים האחרונות, נדמה שהתנהלות פיננסית ויוקר המחיה הפכו לנושאים העיקריים שמעסיקים את רוב המשפחות בישראל באופן יומיומי. זה מתחיל בקניות בסופר שהולכות ומתייקרות, הריבית שאנו משלמים על המשכנתא וההלוואות שלנו, הקושי לסגור את החודש ולשים קצת כסף בצד – וניפוץ החלום להגיע לגיל פרישה עם פנסיה שבאמת אפשר לחיות איתה.
ראובן טיטואני, בעל חברת הפיננסים תלפיות ויו״ר איגוד הפמילי אופיס בישראל, טוען שמדובר בשילוב של חוסר מודעות פיננסית עם חוסר כוח מיקוח. ״הבנקים וחברות האשראי מציעים לנו הלוואות, שהציבור משלם עליהן את הריבית הכי גבוהה שיש״, הוא אומר. ״חלק גדול מהאנשים במדינה נמצא במינוס – ומשלמים עליו ריבית בלתי נתפסת, ואלה שלא במינוס – משאירים את הכסף בעו״ש ומפסידים ריבית של 4–5 אחוז על הכסף.
"אבל הבעיה שרוב הציבור לא מודע אליה היא הפנסיה הצפויה להם בגיל פרישה. אנשים לא בודקים מה מצבם וחושבים שהם יקבלו 10, 15, 20 אלף שקל בפנסיה. הם מופתעים לגלות איזו קצבה נמוכה הם צפויים לקבל״.
על כמה כסף אנחנו מדברים? כמה פנסיה באמת מקבלים?
״הרבה מאוד אנשים פורשים עם חיסכון של מיליון שקל, שהם קצבת פנסיה של 5,000 שקל בחודש בסך הכל. ביחד עם קצבת זקנה, מדובר על קצת יותר מ-7,000 שקל בחודש. אפשר לחיות מזה? אני לא בטוח״.
נשארים במסלול הסולידי
טיטואני מתאר את הפנטזיה הישראלית, לפיה ״יום אחד נגיע לגיל פרישה ונקבל בערך 70% מהמשכורת״. אלא שלדבריו, זה כבר מזמן לא נכון. ״הפנסיה היום מבוססת על מה שחסכנו במהלך השנים בהן עבדנו והריבית שנצברה בחיסכון הזה. חלק מהאנשים בכלל לא יודע כמה כסף נצבר לו בפנסיה ובאיזה מסלול הוא מושקע. ברוב המקרים, מתברר שהפנסיה שלהם פשוט נמצאת במסלול סולידי עם ריבית נמוכה מאוד לאורך כל החיים, במקום לחסוך במסלול מנייתי ולצבור ריבית גבוהה שתאפשר פנסיה טובה בגיל פרישה״, הוא מסביר.
ואפשר לדעתך לפרוש עם פנסיה גבוהה? איך עושים את זה?
״אם מתחילים לעבוד סביב גיל 25 ומפקידים לקרן הפנסיה בעקביות – גם מחסנאי בסופר יכול להגיע לגיל פרישה עם פנסיה של 20-15 אלף שקל בחודש. אבל כדי שזה יקרה, צריך להפקיד באופן רציף ולשמור על מסלול מנייתי שמצליח להשיג ריבית גבוהה יותר לאורך זמן ופטור ממס רווחי הון. אם עושים את זה, אפשר לפרוש עם פנסיה של לפחות 3 מיליון שקל — בזכות הריבית דריבית שנצברת על הכסף. כשמגיעים לסכומים גבוהים, הכסף פשוט ממשיך לצמוח בקצב מואץ".
רכב מנהלים? מעדיף רכבת
טיטואני (56) מכיר מקרוב את האתגרים איתן מתמודדות משפחות קשות יום בישראל. הוא גדל ברמלה במשפחה מרובת ילדים, ובעשר אצבעות סלל את דרכו לתפקידים בכירים בשוק ההון הישראלי, מחברות מגדל וכלל ועד לתפקידי סמנכ"ל בבתי השקעות מובילים. בשנת 2012 הקים את חברת תלפיות לתכנון פיננסי – שכבר מונה יותר מ-1,300 סוכנים ויועצים לכלכלת המשפחה, ובמקום רכב מנהלים מפואר הוא נוסע בעיקר ברכבת, עם כרטיס רב-קו פשוט שהוא שומר בכיס.
ב-2024 הקים את איגוד מנהלי הפמילי אופיס בישראל, גוף מקצועי ללא מטרות רווח שמאגד מנהלים בתחום, במטרה לבנות כוח שיכול להתייצב מול המערכת ולאפשר לציבור לקבל תנאים טובים יותר — לא רק למי שמגיע עם סכומים גדולים ויכולת להתמקח.
״פמילי אופיס זה דבר שהתחיל למען העשירון העליון: זה יועץ פיננסי צמוד שמנהל את ההון המשפחתי ושרואה את כל התמונה״, הוא מסביר. ״איפה בדיוק הכסף נמצא, כמה ממנו שוכב ללא תשואה, איפה הריבית שוחקת את החיסכון, ואיזה החלטות קטנות מצטברות לאורך שנים להבדל עצום. זה יועץ כלכלי שדואג לכל ההיבטים הפיננסיים״, הוא אומר.
לדברי טיטואני, ״רוב האנשים לא מבינים בכסף ולא רוצים להתעסק בזה, אבל המציאות היא שלעם ישראל אין מנהל פמילי אופיס. המשפחה הממוצעת נשארת מאחור, כי אין לה מספיק הון שיצדיק מישהו שמנהל עבורה את החסכונות. אני מאמין שזה שירות שגם מעמד הביניים צריך לקבל, לא רק העשירון העליון״.
לצד חוסר המודעות למצב הפנסיה, טיטואני מדגיש שני הרגלים נפוצים שמייצרים נזק פיננסי שקט למשפחות בישראל: כסף שנצבר בעו״ש ולא מושקע בחיסכון, או מינוס שהופך לשגרה. מבחינתו, זה לא עניין של ״טעות חד־פעמית״ אלא תוצאה של עייפות ושל מערכת שמעדיפה שהכסף יישאר במקום שבו היא מרוויחה.
חלק גדול מהציבור בכלל לא חוסך, אלא משאיר כסף בעו״ש. למה זה כזה דרמטי בעיניך?
"זה דרמטי כי מדובר בסכום מצטבר בלתי נתפס של מאות מיליארדי שקלים. עכשיו, ברור שצריך נזילות. השאלה היא כמה. אפילו אחרי ירידת הריבית, אפשר להשיג ריבית של 3–4 אחוז על הכסף הזה, אז תפקידו בפק״מ, תפקידו בקרן כספית, בקרן נאמנות, בקופת גמל להשקעה. אבל למה להשאיר אותו לבנקים? אנשים צריכים לצאת מהמלכודת הזו של העו״ש, לעבור לפקדונות, לקרנות כספיות או לקופות גמל להשקעה. להשאיר את המינימום ההכרחי בעו״ש״.
חיים על מינוס והלוואות
הצד השני של הסיפור הוא המינוס של משפחות בישראל, שחלקן חי מהלוואה להלוואה. ״הלוואה צרכנית שמציעים לנו הבנקים וחברות האשראי היא בדרך כלל בריבית של כ-10% ומעלה, ולקוחות שחשבון הבנק שלהם במינוס, משלמים על זה ריבית גבוהה עוד יותר — שיכולה להגיע עד 20%״, הוא אומר. זאת, כאשר יש אלטרנטיבה שרבים לא מודעים לה, והיא הלוואה על חשבון קרן הפנסיה או קרן ההשתלמות, בריבית נמוכה יותר. ״כמעט לכל ישראלי יש קרן פנסיה או קרן השתלמות, ולא מספרים לנו שאפשר לקחת מהן הלוואה בריבית של כ-5% בלבד, שהיא בערך חצי מהריבית על ההלוואות שמציעים הבנקים וחברות האשראי״, מסביר טיטואני.
״המציאות הפיננסית של משפחות בישראל לא מוכתבת רק על ידי המשכורת״, הוא מסכם. ״היא מוכתבת על ידי החלטות שחוזרות על עצמן לאורך שנים: להתחיל מוקדם, להתמיד, לא לפחד מהטווח הארוך, לא להשאיר כסף רדום בעו״ש, ולא להשתעבד להלוואה הכי יקרה בלי לבדוק אפשרויות טובות יותר״.
רוצים להתייעץ עם המומחים של תלפיות?
השאירו פרטים –
* כל החישובים, הנתונים והמידע המפורסם בכתבה הינם לידיעה כללית בלבד. הם אינם מהווים ואין לראות בהם בשום דרך הצעה, יעוץ, המלצה, חוות דעת או שידול להחזיק, לרכוש או למכור ניירות ערך ו/או נכסים ו/או שירותים פיננסיים ו/או מוצרים פנסיוניים.
** כתבה זו אינה מהווה שיווק השקעות ו/או שיווק פנסיוני ואין באמור בה תחליף ליעוץ מכל סוג שהוא, המתחשב בנתוניו ובצרכיו האישיים והספציפיים של כל אדם. הנתונים, הדעות והחישובים המוצגים בכתבה נכונים למועד פרסומם וכפופים לשינויים בכל עת ללא הודעה מוקדמת. המידע לא ישמש לקביעת הזכויות והחובות של לקוח כלשהו או ככלי לפרשנותן. כל העושה שימוש באמור בכתבה עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. האתר אינו אחראי לכל נזק, אובדן או הפסד כלשהו, ישיר או עקיף, כספי או אחר, שייגרם למשתמש כתוצאה משימוש ו/או הסתמכות על האמור בכתבה.
