דו"ח חדש של הלמ"ס בתחום הבריאות לשנת 2017, מעריך את יעילות מערכות הבריאות והמדינה במניעת תמותה באנשים לפני גיל 75. על פי הדו"ח, 34.7% מהחולים מתים מסרטן, 18.7% ממחלות לב וכלי דם, 9.2% ממחלות נשימה ו-7.6% מסוכרת
הילה קידר
דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017 השווה בין מדינות ה-OECD ביעילות במניעת תמותה נמנעת בקרב אנשים מתחת לגיל 75. המדד החדש, סוקר את הסיבות למוות בגיל מוקדם, לפני גיל 75, וממפה אותן על מנת לקבוע האם המוות ניתן היה למניעה או לא.
על פי נתוני הדו"ח, ישראל היא בין המדינות המובילות במניעה של מקרי מוות על ידי פעולות מניעה או על ידי טיפול. מתוך כלל סיבות המוות של התמותה הנמנעת 34.7% הן סרטן, 18.7% מחלות לב וכלי דם (מתוכן -9.2% מחלת לב איסכמית ו5.7% מחלות כלי דם במוח), 9.2% מחלות מערכת הנשימה, 7.6% סוכרת, 5.0% אלח דם (ספסיס) ו-12% סיבות חיצוניות (כולל תאונות, התאבדות ורצח).
המדד מתחשב בשתי דרכים למניעת המוות: פעולות מניעה, הכוללת פעולות יעילות של הציבור לפני הופעת המחלה, כמו חיסונים למשל, והדרך השנייה היא טיפול, הכולל מתן טיפול מציל חיים לאחר הופעת המחלה.
9,360 פטירות שניתן היה למנוע
ישראל מדורגת כאחת המובילות במניעת מקרי מוות, עם אחוז תמותה נמנעת של 61.9% לעומת ממוצע של 68% במדינות האיחוד האירופי.
בשנת 2017 נפטרו בסך הכל 15,463 תושבים מתחת לגיל 75, כאשר 60.5% מהם – 9,360 פטירות, נחשבות ככאלו שהיו ניתנות למניעה. נתון זה ממקם את ישראל במקום השלישי, לאחר ליכטנשטיין וצרפת.
עוד עולה מהנתונים כי לגבי אחוז התמותה באמצעות פעולות מניעה, ישראל היא המדינה המצטיינת מבין מדינות האיחוד, עם אחוז תמותה נמנעת של 33.2, לעומת ממוצע של 43.3%. לעומת זאת, באחוז התמותה הנמנעת באמצעות טיפול, ישראל נמצאת במקום גבוה מהממוצע (28.7% לעומת ממוצע של 24.7%).
אחוז גבוה של סיבת מוות לא ידועה
למרות הנתונים המעודדים כביכול של הדו"ח החדש, חשוב לציין כי בישראל אחוז הפטירות עד גיל 75 עם סיבת מוות לא ידועה גבוה יחסית למדינות אחרות. עובדה זו יכולה להטות את הנתונים באופן משמעותי ולכן יש להתייחס למיקומה היחסי של ישראל ביחס לשאר המדינות בערבון מוגבל.
