מדי שנה מאובחנים בישראל עשרות אלפי חולי סרטן ומחלות קשות אחרות, שלעתים זקוקים לתרופות אשר אינן נכללות בסל הבריאות. מחירן מרקיע לעשרות אלפי שקלים לטיפול – הרחק מהישג ידן של רוב המשפחות בישראל
כמה אנשים בישראל מתמודדים עם מחלות קשות? רמז לכך אפשר לקבל מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה ב-29 בנובמבר את סיבות המוות השכיחות ביותר ל-2015.
בראש הרשימה מחלת הסרטן – האחראית ללא פחות מרבע ממקרי המוות בישראל (11,117 פטירות ב-2015). במקום השני מחלות הלב, האחראיות לכ-14.5% ממקרי המוות בישראל (6,386 פטירות ב-2015). לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן מ-2017, מדי שנה מאובחנים כ-30 אלף חולים חדשים במחלה.
מאות אלפי אנשים בישראל מתמודדים מדי שנה עם שורה של מחלות קשות. פרט לסכנה הבריאותית המהותית, מחלות אלה מביאות עמן גם הוצאות כספיות כבדות, כמו למשל טיפולים ותרופות שאינם בסל הבריאות.
מחקר שערכו ד"ר הדס רוזן, לאה אוחיון וד"ר דליה גליסקי ופורסם בנובמבר 2012, בהשתתפות 618 חולים שסבלו מסרטן, טרשת נפוצה ומחלות כליה, העלה כי בממוצע, החולים ובני משפחותיהם מוציאים כ-5,000 שקל בחודש בשל המחלה. המחקר נערך במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
השנה בסל הבריאות – בשנה הבאה, לא בטוח
אחת העלויות הכבדות ביותר היא של תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. כך למשל, תרופות אימונותרפיות פורצות דרך לסוגים שונים של סרטן, ובהן יירבוי, קיטרודה ואופדיבו, אשר עולות עשרות אלפי שקלים רק לטיפול בודד – כאשר החולה זקוק לסדרה של טיפולים בעלויות אסטרונומיות.
בכתבה שפורסמה ב-TheMarker הודה אפילו מנכ"ל שירותי בריאות כללית בעצמו, המשתכר עשרות אלפי שקלים בחודש: "אני לא חושב שהייתי יכול לעמוד כלכלית במימון עצמי של קיטרודה או אופדיבו".
כדור אחד ביום, 200 אלף שקל בשנה
תרופות אחרות שאינן מצויות בסל הבריאות הן, למשל, הרצפטין, המעודדת את מערכת החיסון להשמיד תאים סרטניים, בעיקר בחולות סרטן שד, ועולה כ-10,000 שקל לטיפול; גליואק – תרופת נוגדן למלחמה בלוקמיה, היכולה לחסוך את הצורך בהשתלת מח עצם, חולה הנוטל כדור אחד ביום נדרש להוצאה שנתית של כ-200 אלף שקל. תרופה אחרת, מבטרה, המטפלת בסוגים שונים של לימפומה, ניתנת לחולים בסבבים של שלושה חודשים – כאשר כל סבב עולה כ-80 אלף שקל.
השנה אמנם נכנסו כמה תרופות מצילות חיים לסל הבריאות – אך הרכבו משתנה מדי שנה, כך שבשנה הבאה, ייתכן שהן שוב יהיו בחוץ – לאור מערך השיקולים המורכב המנחה את חברי ועדת הסל, ולא תמיד מבוסס רק על שיקולים וצרכים רפואיים. ב-2017, למשל, הוכנסו קיטרודה ואופדיבו לסל – אך רק לטיפול בסוגי סרטן ספציפיים, ותוך סייגים והתניות.
כ-9,000 שקל בחודש להעסקת מטפל סיעודי
לעלויות הישירות, הכוללות תרופות, טיפולים רפואיים אחרים וכן התאמת הבית לצרכי החולה – למשל, התקנת רמפה לכיסא גלגלים – מצטרפות עלויות עקיפות כבדות. במקרים רבים, החולים במחלות קשות נאלצים להפסיק לעבוד, ובכך מאבדים את הכנסתם.
לא פעם גם בני הזוג, או קרובי משפחה אחרים, מצמצמים את היקף המשרה, נעדרים לעתים קרובות או מתפטרים אף הם – כך שהמשפחה עלולה לאבד את רוב הכנסתה, או אפילו את כולה.
אשת תקשורת מוכרת סיפרה לאחרונה בראיון ל"כלכליסט" על העלויות הכרוכות בטיפול בבן זוגה, שהפך לסיעודי לאחר שעבר אירוע מוחי. לדבריה, עלות העסקתו של מטפל סיעודי הישן בבית המטופל היא כ-9,000 שקל בחודש. בסך הכל, אמרה, מוציאה המשפחה כ-25 עד 30 אלף שקל מדי חודש, רק עבור טיפולים בבן הזוג.
כשהשתלת כבד עולה כחצי מיליון דולר
ומה לגבי עלויות ניתוחים, טיפולים מיוחדים או השתלות איברים? ישנם חולים שמגיעים למסקנה כי הטיפול הטוב ביותר במחלתם הוא ניתוח במרכז רפואי מתמחה בחו"ל – דבר שגם לו עלויות גדולות מאוד. "עלות השתלת כליה היא כ-200 אלף דולר, והשתלת כבד מגיעה לכחצי מיליון דולר", מגלה איתי גילרן, סוכן ביטוח המתמחה בביטוחי בריאות וביטוחים סיעודיים.
"כשמצרפים לזה את העובדה שתרופה מצילת חיים יכולה לעלות עד 20 אלף דולר בחודש – אני לא מצליח להבין איזו משפחה יכולה לעמוד בהוצאות כאלו מבלי להתרושש".
איך משפחות בישראל מתמודדות עם העלויות הגבוהות האלו?
"העלויות של תרופות מצילות חיים הן הגורם העיקרי לכך שאנשים בוחרים לרכוש ביטוח בריאות פרטי, שמממן את הטיפולים היקרים, ניתוחים והשתלות. מי שסובל ממחלה קשה שהתרופה לה לא נמצאת בסל, נמצא בסכנת חיים – אבל אם יש לו ביטוח רפואי שנרכש בטרם התפרצה המחלה, הוא בהחלט יכול לממן את רכישת התרופות הנדרשות".
