מאז ישו לא היה ממזר אהוב עלינו כל כך, אבל לא באמת חשבתם שג'ון סנואו הוא בסך הכל בנה של זונת טברנה, נכון? זהירות – ספוילרים
מאת אופיר פרנקל
ספוילרים חברים, ספוילרים.
לשווא אמרנו עליו קדיש לאחר סיום העונה החמישית של "משחקי הכס". ג'ון סנואו חי ובועט, והוא צפוי לחגוג עמנו עוד הרבה אביבים, או לפחות חורף אחד ארוך במיוחד.
אבל כל העניין הזה מתמיה, אתם לא חושבים? אם יש משהו אחד שמשחקי הכס עקביים בו, זה ההתעללות שלהם בנו. אם פעם עוד היינו הלומים והמומים מהראש הערוף של נד סטארק, הרי שעד החתונה האדומה, על אף שהרצנו בראש תוכניות של נקמה בוולדר פריי, כבר לא היינו כחולמים. וכשהמוח של הנסיך מדורן נשפך לו דרך העיניים – כבר ממש עשינו הצגה של נונשלנטיות, שהרי זו דרכו של ר.ר. מרטין, וכבר למדנו לכבד אותה, גם אם במקביל אנחנו מפנטזים לשסות בו את כלבי הציד של ראמזי בולטון.
ג'ון סנואו אולי ימות, אבל Not today
אחרי שקיללנו את מרטין, את יוצרי הסדרה וגם את האמהות שלהם, כשהם רצחו לנו את ג'ון סנואו בפרק הסיום של העונה החמישית, נאלצנו להשלים עם העובדה המצערת שהבחור, כנהוג במשחקי הכס, כנראה מת לגמרי. ב"משחקי הכס" המשוואה פשוטה: אם אנחנו מאוהבים בהם – אז מחסלים אותם. אבל לא היום, במקרה של ג'ון, שחזר לחיים בתחילת העונה השישית. השאלה הבלתי נמנעת היא – למה?
דמותו של ג'ון סנואו היא של האנדרדוג, בנו הממזר של נד סטארק, שאינו יודע מיהי אמו ושגורש על ידי אמו המאמצת מהבית בו גדל בווינטרפל. על אף רגעים אנמיים לא מעטים, בעיקר בעונות הראשונות, סנואו הוא השילוב האולטימטיבי בין גבר רגיש ללוחם כריזמטי חסר פחד, המקדיש את חייו לאחרים וההופך, על אף גילו הצעיר, ללורד המפקד של משמר הלילה. אם נוסיף לכך את היותו, איך לומר, חתיך הורס, הרי שברור כי דמותו היא הנערצת ביותר בסדרה כיום, או ממוקמת לכל הפחות בשלישייה הפותחת. החזרתה לחיים של דמות כה אהובה וריצוי כה מוגזם של הצופים, מנוגדים לכל כללי היסוד של משחקי הכס עד כה. כדברי חכמינו מאיי הברזל – "מה שכבר מת לא ימות עוד".
ג'ון שב אלינו כנראה מסיבה אחרת, משמעותית הרבה יותר מריצוי הצופים. חריגה כזאת מהכללים מוצדקת רק כאשר מדובר בדמות שיש לה תפקיד מרכזי ומהותי בסיפור , ובמקרה של ג'ון, ייתכן שהבחור הוא לב העלילה כולה. רמז משמעותי לכך נמצא בשם סדרת הספרים של מרטין עליה מבוססת הסדרה: שיר של אש ושל קרח.
ג'ון הוא לא הממזר של נד סטארק מרומן שהוא ניהל עם איזו זונת טברנה, כפי שדאגו שנחשוב במהלך העונה הראשונה לאור שיחותיו עם אשתו קאטלין ועם המלך דאז, רוברט באראתיאון. ג'ון הוא בעל דם סטארקי, אבל לא מצד אביו אלא מצד אמו, ליאנה סטארק, ואבא שלו הוא בכלל הנסיך הטארגרייני ראיגאר. אש, אש על הגולש.
לא ממזר – אלא המלך החוקי של ווסטרוז
למי שלא יודע או לא זוכר, "המלך המשוגע" אאריז טארגריין, אביה של דאינריז (חאליסי), שלט על שבע הממלכות לפני רוברט באראתיאון. כהונתו היתה המשך טבעי לשושלת בית טארגריין ששלטו בווסטרוז במשך 300 שנה.
כהונת המלך המשוגע הופסקה סופית כשג'יימי לאניסטר דקר אותו בגב וחיסל אותו, מה שהוביל לכינוי החינני שלו, "קוטל מלך". אבל מה שבאמת הוביל לכל הבלאגן היה היעלמותה של ליאנה סטארק, אחותו של נד, שהיתה אהבת חייו וארוסתו של רוברט באראתיאון. על פי השמועה, ליאנה נחטפה על ידי בנו של המלך המשוגע – הנסיך ויורש כס הברזל ראיגאר טארגריין, אחיה הבכור של דאינריז. אביו של נד, ריקארד סטארק, הגיע למעלה המלך יחד עם בנו הבכור בראנדון כדי לדרוש את החזרתה, והמלך בטוב לבו ומחלת נפשו – שרף את שניהם בחיים.
כתוצאה, בתי באראתיאון וסטארק הכריזו מלחמה על הממלכה, שהביאה לקטל של עשרות אלפים, במהלכה רצח רוברט את הנסיך ראיגאר טארגריין, כשהיכה בו עם פטיש כבד או עם קלשון, ופוצץ אותו במכות. הלאניסטרים, שהנאמנות שלהם לאחרים תמיד היתה ראויה לשבח והלל, רצחו את המלך המשוגע, ו"ההר" הגדיל לעשות כשרצח גם את ילדיו של ראיגאר מאשתו החוקית, אליה מארטל. למעט דאינריז וווייסריז, ילדיו הקטנים של המלך אשר הוברחו משם, לא נותר כל זכר לבית טארגריין. כך בעצם הופסקה שושלת מלוכה של 300 שנה, ורוברט באראתיאון עלה לשלטון.
ומה עם ליאנה סטארק? לפני ההפיכה, ליאנה הוסתרה במגדל המכונה בספר "מגדל השמחה". על פי הספרים, נד מוצא אותה תחת שמירה כבדה במגדל כשהיא מתבוססת בדמה. רק לאחר שהוא מבטיח לה הבטחה מסתורית, היא נרגעת ועוצמת את עיניה. מי רצח אותה ומה נד הבטיח לה שהיה כה חשוב? היו לנו כבר מספיק רמזים להבין לבד.
בעונה הרביעית, אוברין מארטל (הנסיך מדורן) מספר לטיריון שהנסיך ראיגאר, שהיה נשוי לאחותו אליה, עזב אותה למען אישה אחרת. בעונה החמישית, לורד בייליש וסאנסה מבקרים בקבר המערה של ליאנה, וסאנסה שומעת ממנו כי ראיגאר היה מאוהב בליאנה, וכי פעם זכה בתחרות בזר של ורדים כחולים, אותו הניח דווקא על ראשה של ליאנה, לתדהמת קהל שלם, שכלל גם את אשתו.
שיר של אש ושל קרח
אז האם ראיגאר טארגריין חטף ואנס את ליאנה מסיבות פוליטיות או בגלל שירש את השגעון מאביו? כנראה שלא. שתי הדמויות מתוארות בספרים ובסדרה כיפי תואר וכבעלי אישיות נועזת וכריזמטית. קשה שלא להניח שהם פשוט התאהבו האחד בשני באופן בלתי נשלט. ראיגאר עזב את אשתו, וליאנה ברחה מרוברט, לו היתה מאורסת. בהצצה הקצרה לליאנה כנערה בעונה השישית, ניתן היה להבין שהיא לא בדיוק הטיפוס המוחזק בניגוד לרצונו. גם ראיגאר, על פי הסיפורים שדאינריז שמעה עליו בעונה החמישית, היה אדם רגיש העוזר לזולת והאוהב יותר מכל לשיר ולצחוק. סיפור החטיפה היה כנראה שמועה זדונית, או סיפור כיסוי של זוג נאהבים שרכבו לעבר האופק והתיישבו להם במגדל השמחה.
ליאנה דיממה כשנד מצא אותה, כנראה בגלל שבדיוק ילדה בן לראיגאר, את ג'ון סנואו. נד ככל הנראה הבטיח לה שיגדל אותו כאילו היה שלו ושלעולם לא יסגיר את זהותו האמיתית, אפילו לא לבני משפחתו או לאשתו. לליאנה היה ברור כמו לנד, כי ברגע שיגלו שג'ון הוא בנו של יורש העצר לבית טארגריין, הוא יהווה איום דרמטי על כס הברזל ורוב הסיכויים שיחסלו אותו.
לכן, חברים, ג'ון סנואו הוא היורש החוקי האמיתי של כס הברזל. הוא אמנם האחיין של דאינריז, אבל הוא בנה של אחיה הבכור ראיגאר, שהיה יורש העצר. בנוסף לכל המעלות שלו, הוא גם סטארק מצד אמו.
חיבור בין שני הבתים המשמעותיים בממלכה עוד לא היה לנו. האחד – בית סטארק, שליטי הצפון הקר, על זאביהם והכרזת "החורף המגיע" שלהם, המסמלים את הקרח. השני – בית טארגריין, על שיער הפלטינה שלו, דרקוניו ועמידותו בשריפות, המסמלים כמובן את האש.
הרי לכם ג'ון סנואו שלנו, תוצר סיפור אהבה ותמצית השילוב בין הבתים – שיר של אש ושל קרח.
