העלייה בתוחלת החיים שלנו לא תמיד מלווה גם בשמירה על תפקודי המוח – אך מחקרים רבים בשנים האחרונות מראים כי גם את המוח שלנו אפשר לאמן. מתברר כי אימון קוגניטיבי עשוי לשפר משמעותית תפקודים מוחיים חשובים כגון זיכרון, קשב ומהירות עיבוד. כך נוכל לשמור על יכולת שכלית גבוהה גם בגיל מבוגר

בשיתוף Effectivate

תוחלת החיים שלנו עלתה משמעותית בשנים האחרונות – הודות להתקדמות הרפואה, המאפשרת את הארכת החיים. ואולם, מה שעדיין נבצר מיכולתם של הרופאים, הוא לשמר את היכולות הפיזיות והשכליות שלנו ככל שאנחנו מתבגרים.

האם הידרדרות קוגניטיבית היא חלק בלתי נפרד מההזדקנות, ונגזר עלינו להשלים איתה? שורה ארוכה של מחקרים מעלה טענה אחרת, ומראה כי בעזרת גישות אימון שונות, מעין "חדר כושר למוח", ניתן לשמור על יכולת שכלית גם כשהשנים חולפות, ואף לחדד אותה – כשהתוצאות נשארות על כנן לאורך זמן.

בשנת 2020, ערכו החוקר ברונו בנשר וצוותו^[1] מטא-אנליזה של 16 מחקרים מבוקרים, שבהם לקחו חלק 1,543 משתתפים בסך הכל. המחקרים בדקו את ההשפעה של תוכנות מסחריות המיועדות לאימון קוגניטיבי, על בני 60 ומעלה עם קוגניציה תקינה. על פי המטא-אנליזה, המשתתפים הללו הראו שיפור משמעותי בהיבטים כגון זיכרון מילולי, תפקודים ניהוליים, מהירות העיבוד וזיכרון עבודה.

מטא-אנליזה זו אוששה את הממצאים של אלכסנדרה קודיאר^[2] וצוותה, שכבר ב-2012 סקרו 38 מחקרים שבדקו את ההשפעה של אימון קוגניטיבי ממוחשב על אנשים מבוגרים במצב בריאותי תקין. חלק מהמחקרים התמקדו בתרגול קוגניטיבי מסורתי, עם נייר ועיפרון; חלק נוסף בחנו אימון באמצעות תוכנות ממוחשבות; ושאר המחקרים עסקו באימון באמצעות משחקי וידאו.

הסקירה של קודיאר גילתה כי אימון קוגניטיבי באמצעות מחשב אינו נופל מתרגול עם נייר ועיפרון – ולמעשה, הוא אף יעיל ואינטנסיבי יותר. אמנם, לחלק מהאוכלוסייה המבוגרת יש חשש משימוש במחשבים – ואולם רוב המחקרים בסקירה העלו כי אין צורך בידע טכנולוגי כדי לבצע את האימונים בהצלחה, וליהנות מהתועלת שלהם.

קריאה ומשחקי קלפים?
אל תבנו על זה

החשש מדעיכה קוגניטיבית מעסיק אנשים רבים – ככל שחלקם של המבוגרים באוכלוסייה גדל, עם דגש על מדינות המערב העשירות. טענה מקובלת היא שכדי להתמודד עם התופעה, חשוב להשאיר את המוח עסוק, ופחות משנה באיזו דרך. כך למשל, לא מעט אנשים מבוגרים מקדישים זמן לפעילויות כמו קריאה ומשחקים באופן קבוע, בהנחה שכך הם שומרים על חדות הזיכרון ומהירות התגובה של המוח. פעילות מהנה, ללא ספק. אך האם היא אכן אפקטיבית?

ב-2014, פרסמה מישל אי. קלי^[3] מאמר סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 31 מחקרים, בהם השתתפו כמעט 2,000 איש – רובם עברו אימון קוגניטיבי, ו-400 מהם היו קבוצת ביקורת, שעסקה בקריאה ומשחקי קלפים. האימון הקוגניטיבי הממוחשב, על פי המחקרים, סייע למשתתפים בשיפור התפקוד הקוגניטיבי הכללי, זיכרון העבודה ומהירות העיבוד. בהשוואה לקבוצת ביקורת של נחקרים שלא עסקו בשום פעילות, בלט השיפור במדדי זיכרון ובהם זיכרון של שמות ופנים, זכירה מיידית של מילים, יצירת אסוציאציות חדשות ותפקוד קוגניטיבי סוביקטיבי.

"חלקים שלא משתמשים בהם במוח, מתנוונים"

"גמישות מוחית מתקיימת לאורך כל החיים, גם אם ישנה ירידה עם הגיל. ממש כמו עם שרירי הגוף, גם במוח, חלקים שלא משתמשים בהם מתנוונים. אימון הקשב והזיכרון, במיוחד כשאנו מרגישים שהם נמצאים בהאטה, יכולים לתמוך בחיזוק שלהם", אומר שי גרנות, שחקר לעומק את התחום לאחר שאביו חלה בדמנציה.

"במחקר שנערך על 2,800 משתתפים בריאים בני 65 ומעלה, חוקרים השוו בין קבוצת אנשים שהשלימה אימון קוגניטיבי, מול קבוצת ביקורת שלא ביצעה אותו. בתחילה, קבוצות האימון השתתפו בעשרה מפגשים במשך 5-6 שבועות. חלק מהמשתתפים גם השלימו ארבעה מפגשי חיזוק נוספים שנה ושלוש שנים לאחר מכן".

האם אימון כזה יכול להשפיע גם לטווח הארוך?
"לחלוטין. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 10 שנים, ומצאו שהיתרון של המשתתפים באימון ביחס לקבוצות הביקורת נשמר גם לאחר עשור – כשהשיפור המשמעותי ביותר נמדד אצל המשתתפים שעברו אימוני חיזוק נוספים. כלומר, אימון קוגניטיבי הביא לשיפור שנשמר לאורך זמן, והיעילות שלו רק גוברת אם מתרגלים באופן עקבי".

"המוח צריך להתאמץ"

גרנות, שב-2018 הקים את חברת Effectivate הישראלית לאימון מוחי, מסביר כי עיקרון מפתח באימון קוגניטיבי יעיל הוא התאמה של רמת האתגר בזמן אמת. "כשאנחנו מפעילים עומס על השרירים, הם מתארכים ומתחזקים", אומר גרנות. "כך גם המוח שלנו – כשהוא עובד קשה ומתאמץ, הוא בונה רזרבה קוגניטיבית (הידועה גם כעתודה מוחית), שהיא חיונית לתהליכים תקינים של למידה וזיכרון".

הפתרון שפיתח גרנות הוא תוכנה מבוססת AI, המאמנת ומחזקת את יכולות הקוגניציה והזיכרון, ומתאימה לבני 55 ומעלה – עם עשרות אלפי מנויים שמשתמשים בה בישראל.

התוכנה פותחה על בסיס מחקרים עדכניים בתחום הנוירופסיכולוגיה, הקובעים כי יכולת ההתפתחות, ההסתגלות והלמידה של המוח אינה מוגבלת על ידי הגיל. מאחורי הפיתוח הישראלי המקורי עומדים מומחים ממגוון תחומים – ובהם פרופ' שרית קראוס, ראש תחום בינה מלאכותית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן; ד"ר מור נחום, ראש המעבדה לנוירותרפיה ממוחשבת בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית; ד"ר גיל סוזין, נוירופסיכולוג קליני ופסיכולוג שיקומי מומחה מהיחידה לשיקום קוגניטיבי באסף הרופא; וגם ערן כץ, שיאן גינס ומומחה בינלאומי בתחום פיתוח מיומנויות המוח והזיכרון.

איך זה עובד? צפו >>