דרור גילאון, בעבר מנכ"ל משותף בבית ההשקעות מנורה-מבטחים וכיום מתכנן פיננסי עבור העשירון העליון, נתקל בלא מעט משקיעים אמידים ששמים את כל הכסף בשוק ההון – למרות מחירי השיא והסכנה שתמיד יכול להגיע משבר, כמו זה של 2008

בני הזוג מ', שניהם בסוף שנות ה-50 לחייהם, היו בטוחים שעלו על המסלול הפיננסי הנכון לפרישה בנחת. היא רופאת שיניים מצליחה, הוא בכיר בחברה ביטחונית; יש להם שלושה ילדים ונכדה פעוטה. הם מתגוררים בבית פרטי ברעננה, ויש להם ביטוחי מנהלים, כמה קרנות השתלמות, שני תיקי השקעות בבתי השקעות מהמובילים במשק, ותיק נוסף שהם מנהלים בעזרת יועץ השקעות. לכאורה, חלומו של כל ישראלי המתקרב לפנסיה.

כשבני הזוג פנו לדרור גילאון – לשעבר מנכ"ל משותף בבית ההשקעות מנורה מבטחים וכיום מתכנן פיננסי ומנהל השקעות פרטי – הם הופתעו לגלות שמצבם אינו טוב כל כך כפי שחשבו, מסיבה אחת פשוטה: הם הניחו את כל הביצים שלהם בסל אחד.

"כשמתקרבים לפרישה – מומלץ שלא להסתמך רק על שוק ההון"

"כששאלתי אותם מה משותף לכל ההשקעות שלהם, אפשר היה לשמוע את האסימונים נופלים", מספר גילאון, שב-15 השנים האחרונות כיהן בתפקידים בכירים בחברות המובילות בשוק ההון.

"הם הבינו שכל הכסף שחסכו במשך עשרות שנים של קריירה מוצלחת מושקע בשוק ההון, ועוד כשגיל הפרישה שלהם נמצא ממש מעבר לפינה. אני האחרון שיש לו משהו נגד מניות, איגרות חוב, תעודות סל וקרנות נאמנות. אלה מכשירים מצוינים לטווח ארוך – אבל כשמשתמשים רק בהם, מתעלמים מהצורך בניהול סיכונים.

מתי השקעה בשוק ההון היא מסוכנת?

"כדאי לזכור שבמשבר הפיננסי הגדול האחרון, שהתרחש ב-2008, נפגעו כמעט כל הנכסים הסחירים, בכל הבורסות בעולם", אומר גילאון. "בנוסף, איגרות החוב הקונצרניות צנחו ומשכו גם את החלק הסולידי יחסית של התיקים למטה. הלקח הוא שלא כדאי להסתמך רק על שוק ההון, בוודאי כשמתקרבים לפרישה.

"לצערי, בני הזוג מ' הם דוגמה קלאסית להתנהלות פיננסית לא נכונה בעשירון העליון. יש  כאלה שרכשו דירה אחת להשקעה ומרגישים שזה מקנה להם ביטחון – אבל זה רחוק מלהיות מספיק. התפלגות תיק ההשקעות של מרבית המשפחות האמידות בישראל הוא דומה בדרך כלל: הן משקיעות 70% עד 100% בשוק ההון, ובין 0% עד 30% בנדל"ן – לרוב בדירה אחת בודדת. התפלגות זו מעידה על חוסר איזון, ועל חשיפה גדולה מדי לסיכונים של שוק ההון".

מה לדעתך צריכה להיות התפלגות תיק הנכסים של אנשים אמידים, במיוחד כשהם מתקרבים לפרישה?

"אני מאמין בתמהיל השקעות מפוזר יותר, שתלוי פחות בשוק ההון – ממש על פי המודלים של הגופים המוסדיים המקצועיים ביותר בעולם. במצב האופטימלי, החשיפה לשוק ההון יורדת לכ-30%, ושאר התיק מפוזר בחוכמה בין נדל"ן מניב להשקעות אחרות מעניינות ומניבות".

"השקעה בדירה בודדת לא מספיקה"

בשנת 2017 סיים גילאון את תפקידו כמנכ"ל משותף בבית ההשקעות מנורה-מבטחים, שם כיהן בעבר גם כסמנכ"ל השקעות וניהל כספים בהיקף של כ-13 מיליארד שקלים. כיום הוא מסייע ללקוחותיו לפזר את השקעות הנדל"ן המניב באופן מפוזר ויעיל יותר, פעולה שדורשת ידע פיננסי לא מבוטל.

"הרעיון הוא להשקיע בנדל"ן – אבל לא רק בדירות מגורים, אלא לייצר חשיפה מפוזרת לבנייני משרדים, מרכזים לוגיסטיים ומרכזים מסחריים, כשדווקא דירות מגורים הן בעדיפות האחרונה", הוא מסביר.

מה צריך לדעת מי שיש לו תיק השקעות, מפחד מהחשיפה המוגזמת לשוק ההון ורוצה להגדיל את פוטנציאל הרווח לאורך זמן?

"מי שיש לו תיק השקעות ורוצה להתכונן בעזרתו לפרישה בתנאים טובים ונעימים, חייב להבין שלקחת שליש מהכסף שצבר ולרכוש דירה בודדת זה מסוכן. אני ממליץ לקחת את הסכום הזה ולפזר אותו בין כמה השקעות נדל"ן.

"חלק נוסף מההון אני ממליץ להשקיע בנכסים משלימים, כמו קרנות פרייווט אקוויטי, השקעה בתשתיות, קרנות גידור, הלוואות חברתיות מגובות ביטחונות ועוד. את הנתח הקטן ביותר בהשקעה, כ-10%, אני מציע לשמור לניצול הזדמנויות שצצות מדי פעם בשוק, כשצריך להיות עם אצבע על הדופק כל הזמן כדי לאתר אותן בזמן, לפני שייעלמו".

מניסיונך, המבנה הזה של התיק מסייע להקטנת סיכונים?

"חד-משמעית כן. תיק שבנוי בחוכמה ובהתאמה אישית, מצמצם מאוד את הסיכונים במקרה של מפולת. גם אם הכלכלה תיקלע למשבר דומה לזה שהיה כאן ב-2008 – אנשים ימשיכו לשכור דירות ולהשתמש בתשתיות, והחברות הגדולות ימשיכו לשלם את שכר הדירה במשרדים ובמפעלים. תיק השקעות מפוזר באופן הזה יכול להניב תשואה גבוהה הרבה יותר מתיק השקעות ממוצע".

אז למה יש כל כך הרבה אנשים שעדיין חשופים רק לשוק ההון?

"זו שאלה טובה. את מרבית הציבור שולחים לשוק ההון שנמצא כרגע ברמות שיא, עם איגרות חוב המגלמות תשואות נמוכות מאוד. זה קורה כי חלק מאפשרויות ההשקעה, שלהערכתי הן הטובות ביותר שקיימות היום, נגישות רק ללקוחות כשירים כהגדרתם בחוק – למשל כאלה ששווי הנכסים הנזילים שלהם, לא כולל נדל"ן ונכסים פנסיוניים, הוא לפחות 8 מיליון שקל, או שיכולים להציג הכנסות של לפחות 1.2 מיליון שקלים בכל אחת משנתיים האחרונות.

"על אפשרויות אחרות שנגישות לעשירון העליון (גם למי שאינו משקיע כשיר) ויכולות לשדרג את תיקי ההשקעות באופן משמעותי, הם לא שומעים – כי לגופים שמנהלים או מייעצים להם מה לעשות עם הכסף אין אינטרס לספר להם עליהם. זה בדיוק הכוח של מתכנן פיננסי פרטי, שאינו מחויב לאף בית השקעות, חברת ביטוח או מוסד פיננסי".